מושגים

מילים ומושגים שפוגשים בלימוד

תנו רבנן
פתיחה לברייתא: שנו רבותינו.
מתניתין
המשנה שלנו.
תניא
פתיחה לציטוט ברייתא: שנוי בברייתא.
מנא הני מילי
שאלה על מקור הדברים: מניין הדברים הללו?
מאי טעמא
שאלה על טעם הדין: מה הטעם?
איבעיא להו
פתיחה לשאלה שנשאלה בבית המדרש.
תיקו
ציון שהשאלה נותרה ללא הכרעה.
תא שמע
הזמנה להביא ראיה: בוא ושמע.
קא משמע לן
מציין את החידוש שהדברים מלמדים אותנו.
מאי קא משמע לן
שאלה מהו החידוש שהדברים מלמדים.
אמר מר
חזרה לדברים שנאמרו קודם כדי לדון בהם.
הכי קאמר
הבהרת כוונת הדברים: כך הוא אומר.
במאי עסקינן
שאלה באיזה מקרה עוסקים הדברים.
קשיא
ציון קושי בדברים.
תיובתא
ציון קושיה הדוחה את הדעה הנידונה.
לא קשיא
פתיחה לתשובה המסבירה שאין סתירה.
אלא
מילת מעבר לתירוץ או להסבר אחר.
מיתיבי
פתיחה לקושיה ממקור תנאי.
רמינהו
פתיחה להצגת סתירה בין מקורות.
פשיטא
שאלה על צורך באמירה הנראית מובנת מאליה.
סלקא דעתך אמינא
הצגת מחשבה ראשונית שהיה מקום לומר.
איכא דאמרי
הצגת נוסח או מסורת אחרים של הדברים.
מאי בינייהו
שאלה מהו ההבדל המעשי בין הדעות.
שמע מינה
פתיחה למסקנה הנלמדת מן הדברים.
גמרא גמירי
ציון שהדבר נלמד במסורת.
קל וחומר
לימוד מן המקרה הקל אל המקרה החמור.
גזירה שווה
לימוד המקשר בין פסוקים באמצעות מילים שוות על פי מסורת.
היקש
לימוד דין מהקבלה בין עניינים הסמוכים בכתוב.
בניין אב
לימוד כלל ממקרה אחד או מכמה מקרים שבתורה.
מחלוקת
דעות שונות של חכמים בעניין אחד.
ברייתא
דברי תנאים שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.
תוספתא
קובץ של דברי תנאים המסודר לפי מסכתות ומלווה את המשנה.
אמורא
חכם מתקופת הגמרא שלאחר תקופת התנאים.
תנא
חכם מתקופת המשנה.
סוגיא
מהלך של דיון בגמרא בעניין מסוים.